פרק שניים־עשר מגן הספרות כנגד סופרי הקדרות והריקנות

" מדוע יוקם אמן לתחייה רק לאחר שהודה שהוא מת " ? בהרצאתו , "מצבה הנוכחי של הספרות האמריקנית : סקר על דעות קדומות , " שהתקיימה באוניברסיטה העברית ( ב 24 ביוני , ( 1970 סול בלו — אשר כונה " כותב הנובלות האמריקאי החשוב ביותר החי כיום" ? העלה נקודות מבט ששופכות אור על כיוון חשוב בספרות החדישה , כתגובה לניהיליזם התרבותי ולתרבות האבסורד בכתיבה . לדעת בלו , קהל הקוראים שבע מקדרות ספרותית , וכפי שהוא הכריז בהתרסה , גם הוא עצמו נמנה עליהם ; לא זו בלבד שהוא דוחה את התפיסה הניהיליסטית , הרואה את החיים בריקנות חסרת מובן וכארץ ייאוש חרבה , המאוכלסת באנשים נבובים , אלא הוא גם מוצא שמונחים אלה — הנם הגזמות ריקות בלבד ו"עיטורים מאובקים של האוונגרד . " "האם השקפה צריכה להיחשב למעוותת , אלא אם כן בעליה דנים משהו לכף חובה ? " הוא שואל ומקשה . ותשובתו הבלתי מעורערת : "אינני פסימיסט או אופטימיסט , אך מדוע יוקם אמן לתחייה רק לאחר שהודה שהוא מת " ? לשם המחשת רעיונותיו השתמש בלו בקטעים רבים מירחונים ספרותיים , והוקיע את הוולגריזציה של הדעות , שכמה סופרים מתרפקים עליה . "ההצהרות הנבובות של סופרי הקדרות והאבסו...  To the book