ג. בין אשכנז המורחבת לאיטליה ולביזנטיה

כאשר אנחנו מדברים על יהדות איטליה בחמש מאות השנים האחרונות , אנו מתכוונים לקהילות ששכנו בערי הצפון והמרכז של הארץ , כשהערים הדרומיות ביותר הן רומי ואנקונה . כל מה שנמצא בחבלי הארץ הרחבים שמדרום לקו המחבר שתי ערים אלו ( ובתוכם סיציליה ) נשאר ריק מיהודים . אפשר לשער שהפיגור של הדרום האיטלקי , ומאידך גיסא כוח המשיכה של ערי הצפון והמרכז , הם הסיבה לתופעה זו . אך האמת פשוטה יותר : גירושים חוזרים ונשנים רוקנו את הדרום מכל היהודים . כיוון שחבל ארץ זה היה חלק מממלכת אראגון הספרדית ( שגירשה את היהודים מחצי האי האיברי ) באה לקיצה היסטוריה ארוכה ומפוארת של יהדות סיציליה , ( 1493 ) ואילו החלת השלטון הספרדי על כל דרומו של המגף האיטלקי בשנת 1503 גררה מקץ שנים אחדות , ( 1510 ) צו לגירוש היהודים . " ממלכת נפולי , " כפי שנתכנתה , קבעה את מועד הגירוש למארס , 1511 ופרט למשפחות מעטות שהצליחו להישאר במקומותיהן לשנים אחדות נוספות תמורת מס נכבד , התרוקן כל דרום הארץ מהיהודים . היהודים לא חזרו עוד לדרום , וערי הצפון המשגשגות הציעו להם אפשרויות לחיות ולהתפרנס ברמה גבוהה יותר . מאז אותם גירושים עברו על יהדות אי...  To the book