ב. בין אשכנז-צפון צרפת לבין פרובנס

מכל המרכזים היהודיים בימי הביניים , היה זה שבדרומה של צרפת ( האזור הסמוך לחוף הים הטיתי , המיושב בקהילות יהודיות רבות ) הקרוב ביותר אל המרחב האשכנזי בכלל , ואל חלקו הצפון צרפתי בפרט . כפי שתיארנו בפרק המשנה הקודם , ניכרה במאות ה 10 וה 11 השפעת בני הדרום על צרפת שמצפון ללואר . קשה שלא לציין את חלקם של חכמים דרומיים כר' משה הדרשן , ריט"ע ור' מנחם חלבו בעולמם הרוחני דתי ובחיי המעשה של יהודי צפון צרפת . באותה מידה בולטת זיקתו של גדול חכמי אשכנז המורחבת , רש"י , לתורתם של חכמי פרובנס , וכמוהו חבריו תלמידיו כר' יוסף קרא ואחרים . פרובנס הייתה עבורם לא רק תרבות הרוח של חכמי ישיבת נרברן המעטירה , אלא צינור שדרכו ינקו את אוצרות בבל וספרד - התלמוד הבבלי ותורת הגאונים , כתבי רב סעדיה גאון ורי"ף , חידושיהם הלשוניים של ר' מנחם בן סרוק ודונש בן לברט . אולם כל זה נשאב מתוך המעגל הרוחני שאפשר לכנותו לימודי קודש , בשעה שמשכילי ספרד , והיהודים שבתוכה , לא הניחו ידם מן התחומים הכלליים כשירת החול , פילוסופיה , רפואה ואסטרונומיה . לכל אלה אין זכר אצל חכמי הצפון . ההבדלים והניגודים על רקע זה עוד ילכו ויגדל...  To the book