ו. היבדלות בכפייה

הרעיון לכפות על כל יהודי העיר להתרכז בשכונה אחת , סגורה ומבודדת משאר תושביה , הוא עתיק יומין . הוא נזכר כבר אצל אבות הכנסייה הנוצרית במאות הראשונות לקיומה . בימי הביניים המוקדמים הטיפו לו תיאולוגים ורבי כנסייה , שהבולטים ביניהם היו הבישופים אגוברד ואמולו , בני המאה ה . 9 גם במועצות הכנסייה דובר על רעיון בידול בכפייה של מגורי היהודים ואף נתקבלו החלטות בנידון . יחסיהם הקרובים של יהודים ונוצרים וההתחככות היומיומית של אלה באלה הדאיגו מאוד את חוגי הכנסייה . הסכנה שמא יתרופפו המחיצות החברתיות בין שתי הקבוצות הדירה שינה מעיניהם של רועי העם הללו . אולם גם כאשר גברה ההטפה האנטי יהודית וההסתה מצד הממסד הכנסייתי , ואפילו לאחר מסע הצלב הראשון , עדיין לא תם העידן של היבדלות מרצון , וסגירת השכונות לא נכפתה על פי החוק . במאה ה , 12 בה התחוללה שורה של פרעות , של עלילות דם ולחם הקודש במערבה של אירופה , ובה ניכר המעבר הברור ממסחר אל ההלוואה בריבית , עדיין המשיכו בני קהילות אשכנז המורחבת לבחור באופן חופשי בין מגורים בשכונת היהודים לבין מגורים במקום אחר . גזירת הגטואיזציה נכנסה יחסית מאוחר יותר , בתהליך...  To the book