ג. בית הקברות

קבלת זכות מידיו של שליט להקים בית קברות ולקנות שטח אדמה למטרה זו הייתה מן הדאגות החשובות של קהילות ישראל בימי הביניים . לעתים מסופר שרכישת קרקע לבית קברות קדמה לבניית בית כנסת , כי להתפלל אפשר גם בבית פרטי . בית הקברות הוקם מחוץ לעיר , כפי שאפשר להיווכח כיום בוורמס . אולם מסתבר שלא בכל קהילה היה בית קברות משלה וברבות מהן נאלצו היהודים לשאת את מתיהם ולהביאם לקבורה בבית העלמין בעיר סמוכה . זוהי מטלה שקשה להבין כיצד יהודי התקופה עמדו בה . בניו של ר' יעקב ב"ר יקותיאל , שנפטר לאחר שהתיישב בדוכסות פלנדריה , נשאו את גופתו למרחק עשרות רבות של קילומטרים ( לא ידוע היכן בדיוק הייתה הקהילה שיסד ) לבית הקברות היהודי בריימס , והם בוודאי לא היו היחידים שנאלצו לנהוג כך . "העברת הנפטרים בדרכים הגדולות הייתה , בלי ספק , עניין שבשגרה וחלק חשוב בחייהם של היהודים , " כותב 33 ההיסטוריון ג' נהון . לא פחות מפליאה היא העובדה שעד שנת 1177 לא היה ליהודי לונדון בית עלמין משלהם . ומאידך גיסא , קוראים אנו בפריווילגיה של הבישוף רודיגר ליהודי שפייר , משנת , 1084 על הקצאת מגרש מנכסי הכנסייה לצורך הקמת בית קברות . הוא ...  To the book