ב. הטופוגרפיה של הרובע

היהודים במרחב האשכנזי היו בעיקרם תושבי עיר . בראשיתה של ההתיישבות המחודשת שלהם בתקופה הקארולינגית והפוסט קארולינגית ( המאות ה 9 ( 10 ישב חלקם בכפרים , ואילו במאה ה 11 גברה נהירתם העירה . אין זה נכון לומר בשום מקרה שהיהודים היו חלוצי ההתיישבות העירונית על אף שתרומתם לפיתוחה הייתה רבה . הם הצטרפו אל העיר הנוצרית הקיימת ועשו זאת בשלבי התפתחותה השונים של כל עיר ועיר . עד סופה של המאה ה 10 ניכרת הידלדלות מוחלטת של מערכות היישובים העירוניים באירופה . הערים הרומיות המשגשגות והמפותחות התרוקנו מתושביהן . חלקן הפכו למושבו של הבישוף , n , civitas שהוא מרכז דתי אדמיניסטרטיבי של הכנסייה , והיה מאוייש בעשרות פונקציונרים , מהם כנסייתיים ומהם חילוניים , בדרגות שונות . ערים אלו שימשו לאיכרי הסביבה מוקדים של עלייה לרגל , ובעתות פורענות מקום מפלט בין חומותיהן . שום פעילות כלכלית כגון מסחר ומלאכה לא נתבצעה על ידי תושבי ערי בישוף אלו , ומכאן שניטלה מהן , לתפיסתנו , הגדרת יישובם כ"עיר . " מאוחר יותר , במאות ה 9 וה , 10 נבנו טירות של אצילים ששימשו כמבצרים ממוקמים באתרים גבוהים , קשים לגישת אויב ונוח...  To the book