ד. החינוך ולימוד התורה

אם יותר לנו לנקוט לשון הכללה , נכנה את החברה היהודית של מערב אירופה במאות ה 10 וה 11 "חברה לומדת . " הקדשת שעות רבות ביממה ללימודים בהתמדה יוצאת דופן לא הייתה מוגבלת רק לילדים , לבני הנעורים ולחכמים מובהקים . לימוד התורה לא היה בבחינת מותרות או עניין שולי , כי אם תמצית חייהם של כל הגברים בקהילה . מדי יום ביומו הם נהגו להתכנס בבית הכנסת ולהקדיש את הבקרים , אחרי תפילת שחרית , ללימוד ; ולעת ערב משסיימו את עסקי החולין שלהם , חזרו לשעות ארוכות אל דפי הגמרא . הם הסתופפו סביב שולחנות ארוכים כשאחד מחכמי הקהילה מוביל את הלימוד והשאר שואלים , מעירים ומתווכחים . הפחות מלומדים מרבים בהקשבה , אך גם הם נוטלים חלק בדיון . הצעירים ובני הנעורים יושבים בדרך כלל במעגל החיצון , לאורך הקירות , ובולעים בשקיקה את דברי המבוגרים שבחבורה , ורק כאשר פונים האחרונים למלאכת יומם , נשארים הצעירים מסביב לשולחן , משננים ומלבנים את התורה ששמעו ולמדו . לעתים מצאו הצעירים חכם מבוגר שמפאת גילו כבר פרש מעסקי החולין , והוא הקדיש להם מזמנו והרביץ בהם תורה . רבים מקרב הגברים היהודים בילו חודשים ( ואף שנים ) במסעותיהם ואין ל...  To the book