ח. גביית המסים כפונקציה של הקהילה

המס העיקרי שהוטל על הציבור היהודי היה זה שהועבר לשליט הנוכרי מדי שנה בשנה . עם זאת , חוייבו בני הקהילות בתשלומים ובהיטלים למיניהם . אך טבעי היה הדבר , שגוף מאורגן כקהילה , האמור לספק שירותים חברתיים ודתיים , יזדקק לאמצעים ויגבה אותם מחבריו . כתיבת ספר תורה , שיפוץ בית כנסת , הקמת מקווה והחזקת בית קברות היו רק חלק מהצרכים שמימונם הוטל על המשפחות . פינקלשטיין גורס , שהמעשר שחוייבו בני ישראל לשלם ללויים בארץ ישראל , כשבית המקדש היה קיים , הועבר עתה למוסדות הקהילה - לסעד , לתלמוד תורה ולצורכי ציבור אחרים . ואכן , הביטוי "מעשר" נשאר קיים , אף שלא היווה בהכרח את העשירית מהכנסתו של המשלם . הוצאות לא מבוטלות היו כרוכות במתן שוחד לשליטים הפיאודלים אדוני העיר . נדרשו הרבה כשרון והרבה כסף כדי לרצות את תאוותם ולעמוד בגחמותיהם של בעלי שררה אלה . סכומי הכסף העפילו במיוחד בימי פורענויות ובמקרים בהם היה הכרח לפדות משביים יחידים או קבוצות של יהודים . האם המחויבות של פדיון שבויים וחטופים חרגה מתחומיה של הקהילה הבודדת , או שהייתה רשאית ( זו שבקרבתה קרה מקרה החטיפה ) לבוא בדרישה לקהילות אחרות שיסייעו לה ל...  To the book