|
|
בני קהילות המרחב האשכנזי , שלא כמונו אזרחי מדינות דמוקרטיות , לא הכירו את עקרון הפרדת הרשויות . לפיכך בתי הדין עסקו גם בהתקנת תקנות , גם בעריכת משפטים , וגם בהוצאה לפועל של פסקי דין . בית הדין הקהילתי היה גוף טוטאלי שהיה מעורב בחיים היהודיים על כל היבטיהם , וככזה זכה ליוקרה ולכבוד בעיני כול . "עבור יהודי ימי הביניים , כותב שוחט , היה בית הדין ממש כמו בית הכנסת , מרכז אשר בו וסביבו התנהלו החיים היהודיים . " האם יוקרתו הגבוהה ומעמדו הרם של בית הדין בתוך גבולות קהילתו תאמו את הסמכויות שהועידה לו ההלכה היהודית ? התלמוד ומקורות גאוני בבל , אשר שימשו עבור יהודי המרחב האשכנזי מורה דרך בחיים , הגבילו סמכויות אלו בכל הנוגע למערכת המשפט והשיפוט . נקודת המוצא הייתה צנטרליסטית : בית הדין הגדול עמד בראש פירמידה , והוא הסמיך דיינים לישוביהם הרבים של בני העם היהודי . משטר זה הונהג בארץ ישראל על ידי הסנהדרין בסוף ימי הבית השני , בתקופה שאחרי החורבן ובימי הנשיאות . מכאן הוא חלש על ארצות התפוצה , ומשגברה ההגמוניה הבבלית הוא אומץ כעיקרון מחייב על ידי הנהגתה . המנהיגות הבבלית הכירה בעליונות ארץ ישראל ובתל...
To the book |
|
|