ה. תקנות הקהילה

בטרמינולוגיה הפוליטית קונסטיטוציונית המודרנית השם "תקנה" ניתן למעשה החקיקה של הרשות המבצעת . ברבים מחוקי כנסת ישראל מופיע המשפט האחרון האומר : "משרד פלוני יתקין תקנות לביצוע החוק . " הווה אומר , התקנות הן הוראות שמפרטות ומסגלות למציאות את חוקי הכנסת . החוקים מהווים מטריה ומסגרת עבור התקנות , ואילו התקנות משמשות עבור חוקי הכנסת את הגשר אל הציבור , אל חיי היומיום . היחס ביניהם הוא כשל "חקיקה עליונה" - מעשה ידיו של הריבון או נבחריו , ושל " חקיקת משנה" - מעשה ידיהם של שליחיו אנשי המעשה . מה מכל זה מוצאים אנו בתקופה שמענייננו ? למרות השוני בין עולמם ומושגיהם של בני ימי הביניים לבין אלה של החברה המודרנית , נראה לנו שקיימת הקבלה מסוימת בין "תקנה" דאז לזו של ימינו . ראשית , לנגד עיניו של מי שחידש את המושג "תקנה" בישראל המודרנית , עמד לבטח המודל של תקנות שליוו את קהילות ישראל מראשית קיומן ועד העת החדשה . שנית , מטרת התקנה הקהילתית היא למלא את החלל שבין החקיקה העליונה בחוק היהודי לבין הצרכים החברתיים והכלכליים שבמציאות נתונה של קהילות ישראל השונות . חוקי התורה והתלמוד מהווים את החקיקה העליונה בג...  To the book