|
|
בשנת 911 מת לודביג "הילד , " אחרון המלכים הגרמניים " ) הפראנקים המזרחיים ( " מן השושלת הקארולינגית . שתים עשרה שנות מלכותו היו שנות שפל שהלך והעמיק כבר בעשרות השנים שלפניו . בגרמניה גברה התודעה השבטית , והמסגרות הפוליטיות שפעלו אז היו למעשה הדוכסויות השבטיות הטריטוריאליות . בראש כל אחד מארבעת השבטים הגרמנים - הפראנקים , הסאכסים , האלמאנים והבוורים - ניצב דוכס , ( "Herzog" ) שמשל כמלך בפועל . יחד עם לותרינגיה , שתסופח לגרמניה במאה ה , 10 הם היוו מעין פדרציה רופפת . השבועה שנשבע כל דוכס למלך ינקה מן המסורת הגרמאנית הקדומה . לא הייתה זו שבועת וסאל לאדונו הפיאודלי , שהרי הדוכס לא סבל התערבות של המלך בענייניה הפנימיים של הדוכסות . גם המארקגרפים והרוזנים ( פקידי המלך במקורם ) הפכו למעשה לפקידיו של הדוכס . הדוכסים - ולא המלך - היו המנהיגים שתכננו וארגנו את ההגנה מפני הפולשים הברברים - הנורמנים וההונגרים . לימים , במאות ה 10 וה , 11 כשיתחזק כוחם של מלכי גרמניה , משימתם הראשונה במעלה תהיה לבלום את מזימותיהם של הדוכסים ( יותר מניהול מלחמותיהם החיצוניות . ( כך הפכו השנים האלה לשרשרת בלתי פוסקת...
To the book |
|
|