ד. מעמדם המשפטי של היהודים

אנו מתקשים להגדיר את מעמדם המשפטי של היהודים בקיסרות הקארולינגית . השאלות רבות וקשה למצוא להן מענה חד משמעי : האם היו בני חורין או משועבדים ? האם עדיין נחשבו ל"אזרחים רומים" או שמא דינם היה כדין זרים , בני חסות ? האם השתלבו במערכת היחסים הפיאודליים , או חיו בצידה בלי כל קשר איתה ? האם המשפט הכללי של הארץ חל עליהם או שניכרו כבר אז התחלות של משפט מיוחד , ( speciale " "jus ) שילך ויתפתח במאות השנים הבאות וייקרא בפי ההיסטוריונים של המשפט "חוק היהודים" ? ( "lex Judeorum ") הגישוש באפלה בתחום זה נובע ממיעוט המקורות שעליהם נוכל לבסס את ידיעותינו . בימי קארל הגדול מקופלת רובה של החקיקה בקפיטולרי ( capitularii ) של הקיסר , ואלה עוסקים בנושאים היהודיים רק באורח ספוראדי . היריעה מתרחבת מעט בימיו של לואי החסיד . בידינו כתבי חסות ( פריווילגיות ) אחדים שהוענקו ליהודים על ידי קיסר זה . התעודות מבהירות את מעמדם החוקי של היהודים , ונדון בהן בהמשך ביתר פירוט . מן הבחינה העקרונית היו הקארולינגים ממשיכי התפיסה המשפטית של קודמיהם , לפיה עמים רבים חיים תחת "גג" אחד , וכל עם נשפט לפי חוקיו . ואשר ליהודים , "...  To the book