העוסק באי שוויון בין המגדרים בישראל התרחב בשני העשורים האחרונים . הממצאים מלמדים על קיום אי שוויון בין המגדרים בכל מישורי החיים : ייצוג נמוך נשים בפוליטיקה , שיעור השתתפות נמוך יותר בשוק העבודה מזה של גברים , ממוצעת נמוכה יותר של נשים בהשוואה לגברים , מיעוט נשים בצמרת הכלכלית והניהולית , וקיום חקיקה דיפרנציאלית אשר במקרים רבים אינה מקנה שוות או שהיא משעתקת את אי השוויון ואת החלוקה הבלתי שווה בין גברים בתפקידים הביתיים ( יזרעאלי ואחרות . ( 1999 חוקרים רבים הצביעו על מיתוס השוויון שרווח במשך שנים רבות בחברה היהודית בישראל , בניגוד מתמיה למציאות עקיבה של היעדר שוויון . אי השוויון בין המגדרים בולט דווקא לנוכח העובדה שגם באותם תחומים שבהם אין חקיקה מפלה , כניסה של נשים לתחום הציבורי , בכל זאת אי השוויון ממשיך להתקיים . למשל , זכויות פוליטיות שוות לגברים ולנשים , ייצוגן של נשים במוקדי הכוח השונים ביותר ; או למרות החוק האוסר הצעת משרות לגברים בלבד או לנשים בלבד , יש בידול מקצועי גבוה , ותחומים מסוימים מאוישים בידי רוב מובהק של או של גברים . עובדות אלה ואחרות מלמדות שמנגנונים חברתיים תרבותיים ...
To the book