מבוא לחלק השני

צבאות מבודדים מהחברה או שמא הם מעורבים במידה ניכרת בחיים האזרחיים ומושפעים ממהלכם ? ודאי שמדובר ברצף , ולא בשני מצבים קיצוניים . עוד ראוי כי תכופות במהלך ההיסטוריה נוצרה אידאולוגיה של חיבור בין צבא לחברה . הוצג כמה שמשקף את החברה או את העם , את ערכיו ואת צרכיו . לפעמים הוא 1 הוצג כ'חברה במיטבה . ' אלא שלא פעם צבאות לא פעלו 'למען העם' אלא על ידי העם , ' במיוחד מאז הונהג שירות החובה במדינה היעקובינית , ( levee en ) ומשם כאש בשדה קוצים התפשט הרעיון בכל רחבי אירופה . בצד האידאולוגיה הזו , של צבא העם או האומה , אידאולוגיה שקנתה לה מהלכים רבים מאבקים לשחרור לאומי , ובכלל זה במדינות סוציאליסטיות וקומוניסטיות , בעידן המודרני מודלים של צבאות המבודדים במידה זו או אחרת מחברתם . , של צבא כמוסד כוללני , ( total institution ) והאחר , של צבא כפרופסיה . מבוסס על ההנחה כי הצבא שונה מכל ארגון אחר מכיוון שצבא צריך להכשיר את אנשיו להרוג ולהיות אף מוכנים לאפשרות שייהרגו בעת מילוי משימה . לעמוד בכך הצבא בונה חיץ בינו לבין החברה הרחבה ומאמן את אנשיו בלא התערבות מצדה . בדומה למוסדות כוללניים אחרים , גם בצבא ל...  To the book