|
|
הקושרת תוצאות של סכסוכים צבאיים עם גורמים חברתיים רווחת שנים בקרב חוקרי האסטרטגיה . תפיסה זו הופיעה בכתבים של סרן צו , ושבה ומצאה אצל מקיאוולי וקלאוזביץ . המשקל המיוחס לגורמים חברתיים בקביעת המלחמה , קיבל משנה תוקף במהלך המאה העשרים עד כדי כך שכיום לייחס לממדי הפנים ה'רכים' של הביטחון את המשקל שיוחס בעבר לתכונות ' כגון מרחב , טכנולוגיה , פיקוד בשדה הקרב ויכולת ייצור . בשנות השבעים המאה העשרים למשל הציגו רוזן והווארד תזה משכנעת , ולפיה המנצח הוא הצד בעל החוסן הפנימי הרב יותר והמורל הציבורי הגבוה יותר . ( Rosen 1972 ; 1998 בהתאם להגדרות המחודשות של תפיסות הביטחון החל המחקר של השנים האחרונות לבדוק כמה מן המסקנות העולות מתזה זו . בתוך כך השתנו גם דגשי . במקום להתמקד בתרומה היחסית של הנסיבות החברתיות לתוצאות המזוין , החוקרים בודקים היום גם את השפעתן על האופן שבו נערכות . שינוי זה בדגשים פתח כמה מסלולי מחקר חדשים , תאורטיים והיסטוריים כאחד , המתמקדים בהקשר התוך מדינתי של גיוס הכוח , ולאו דווקא הבין מדינתיים של יישומו : האם יהיה נכון לטעון שההבדלים בין חברה אחראים להבדלים במבני הכוח הצבאי שלה...
To the book |
|
|