|
|
על פי גירסתו של הרמב"ם מצויים בתורה היגדים המופנים להמוני העם , אך גם מביעים בו בזמן טענות פילוסופיות . אותו טקסט מכיל בבת אחת שני מיני טענות : טענות בעלות משמעות אקזוטרית , המכוונות' להמון ומורות מעין אתיקה דתית של חיי יום יום , וטענות בעלות משמעות אזוטרית , המכוונות ליחידי םגולה , לפילוסופים , ואשר פיענוחן מביא להשגת האמיתות . אמר החכם : תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו . ושמע באור העניין הזה אשר זכרו , כי משכיות הם הגופות המפותחים בפתוחים משובכים , ר"ל אשר בהם מקומות פתוחים דקי העיניים מאוד כמעשה הצורפים . ונקרו כך מפני שיעבור בם הראות , ותרגום וישקף ואיםתכי . ואמר כי משל תפוח זהב בשבכת כסף דקת הנקבים מאוד הוא הדבר הדבור על אופניו . וראה מה נפלא זה המשל בתאר המשל המתוקן , וזה שהוא אומר שהדבר שהוא בעל שני פנים ר"ל שיש לו נגלה ונסתר , צריך שיהיה נגלהו טוב ככסף וצריך שיהיה תוכו טוב מנגלהו , עד שיהיה תוכו בערך אל גלרו כזהב אצל הכסף . וצריך שיהיה בגלויו מה שיורה המתבונן על מה שבתוכו כמו זה התפוח של זהב אשר כסוהו בשבכת כסף דקת העינים מאוד , וכשיראה מרחוק או מבלתי התכוננות , יחשוב ...
To the book |
|
|