פרק שלישי דת ומדע

כאן מן הראוי אולי לעמוד על הבדל מעניין שבין התייחסותם של המדע והפילוסופיה לדת . המדע , וביתר דיוק כל מדע מיוחד , עוסק בחקר בעיות , הנוגעות לתחום מסויים ומוגדר של המציאות . המטרה היא להציע באותו תחום הסבר אךקוואטי לתופעות הנחקרות , כדי להגיע למירב הוודאות בהבנת התהליכים המתרחשים בו . לכן המדע , או מוטב לומר המדען , יכול להרשות לעצמו מידה של ותרנות וגמישות , או אף אדישות , ביחס לדרישותיה של הדת . רשות אחת אינה נוגעת , כביכול , בחברתה . היו אנשי מדע גדולים , כניוטון , דארווין ואחרים , שהיו אדוקים בדתם . ולא רק בזמנים שהמימד הדתי תפס מקום מרכזי בחיי אנוש , אלא גם בזמננו , העומד בסימן תהליכי חילון ( סקולאריזציה ) מתעצמים . אפשר לומר שבדורות הקודמים ההתנגשות בין המדע לדת היתה חריפה יותר , הואיל והן הדת , שהסתמכה על כתבי הקודש , והן המדע ביקשו להבהיר אותן תופעות שבטבע , ולכן הקונפליקט בין שני אופני הכרה היה בלתי נמנע , כפי שהתבטא , בין היתר , בפרשת גאליליי או בהסתייגויות מתורת דארווין . אך כל זה שייך לכאורה לעבר . המדען במחקריו אינו מסתמך על אלוהים , גם כאשר אין עדיין בידו הסבר מדעי לתופעה נח...  To the book