פרק שני ידיעה מול פגישה

אולם יש , בכל זאת , גם הבדל עקרוני ומהותי יותר בין פילוסופיה ודת , וביתר דיוק בין פילוסופיה ותיאולוגיה , ואין הבעיה מתמצית בהבדל הצורני גרידא . קודם כל , אין להתעלם מכך , כי "הפילוסופיה היא המפרשת והמנסחת את מהותה של הדת , ואין הדת מפרשת או מנסחת את מהותה של הפילוסופיה . '" קרה אמנם , שאנשי הדת ביקשו לקבוע לה , לפילוסופיה , את דפוסיה ותפקידיה . בימי הביניים , כאמור , ניסו לראות בפילוסופיה את שפחת התיאולוגיה . לפרקים אף היטשטש הגבול ביניהן . ברם , אעפ"י ששתיהן - הן הפילוסופיה ( לפחות מרבית זרמיה והוגיה עד לתקופה האחרונה ) והן התיאולוגיה - ןנות במושג האל , הרי הראשונה מבקשת להנהירו על פי הגיונה הפנימי , ללא שום הנחות מוקדמות ביודעין , בשעה שהשניה מתיימרת להצדיקו בפירוש מול העמדות הבלתי דתיות , הן של ההכרה המדעית והן של ההכרה הפילוסופית . לכן " פילוסופיה של דת" היא פילוסופיה ולא תיאולוגיה . עיסוק תיאולוגי בדת הוא עיון פילוסופי של אדם , הדבק מלכתחילה בדת ומבאר אותה למען המטרה המפורשת של הצדקתה . לעומת זה עיסוק פילוסופי בדת איננו בהכרח עיסוק של אדם מאמין , אעפ"י שאפשרות זו אינה מנועה מלמפרע...  To the book