פרק ראשון הגדרת מושגי הפילוסופיה וההתפלספות בכלל ובמחשבה היהודית

הפילוסופיה היא אולי הדיסציפלינה היחידה בין המדעים , שההרהורים על עצם טיבה ומהותה הם חלק מיסודותיה העיוניים . לדברי אפלטון ואריסטו ייחסו הפיתגוראים את השימוש הראשון במונח "פילוסוף" להראקליטוס , ההוגה "האפל" מאפזוס : "פילוסופים חייבים להיות חוקרי דברים רבים מאוד" . לפי הגירסה העתיקה הזאת , "החוכמה" ( Sophia ) הינה תואר , שאפשר לייחדו לאל בלבד , ואילו האדם יכול , לכל היותר , לשאוף להיות "רע לחוכמה , " "אוהב החוכמה" . " ( sophia Philo- ) כך ציין אפלטון , כי "התואר 'חכם' הוא עניין עצום , ויאה לאלוהים בלבד , ואילו השם 'שואף לחוכמה / דהיינו פילוסופוס , או שם דומה לזה , יהא הולם לו יותר לאותו אדם ( משם מקצועי , ( ולא יהיה בו דופי" . באורח דומה העיר גם ב"משתה , " כי "שום אל מן האלים אינו עוסק בפילוסופיה , ואינו משתוקק להיעשות חכם , שעל כן הנהו חכם" .- הפילוסוף היהודי החשוב בתקופת הריניסאנס , דון יהודה אברבנאל , בנו של ר' יצחק אברבנאל , שם אף הוא את דבריו , בספרו "ויכוח על האהבה" ( Dialog hi d ' amore ) משנת , 1535 הכתוב בצורת דיאלוג בין גבר לאשה , בפי Sophia-i Phiion . "' הדברים שבפרק זה עוסקים...  To the book