|
|
הספר "אש הקודש / ' קובץ דרשות "שנאמרו בשבתות וי"ט בגיטו ורשא הדוויה" על ידי האדמו"ר קלונימוס קלמיש שפירא , הוא חיבור יחיד ומיוחד בסוגו . קודם כול מבחינת המציאות שמתוכה ובתוכה נאמר ונכתב . הגותם של אדמו"רי חב"ד ובעלז ושל בעל ספר "אם הבנים שמחה" ביטאה התנסות ישירה בשואה ונכתבה בזמן התארעותה , אולם מידת הדיוק מחייבת שימת לב לעובדה שהפיתוח המחשבתי והגיבוש הספרותי נעשו כבר מעבר להתנסות הישירה עצמה , אף כי בקירבה הדוקה אליה . האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסאהן לימד וכתב בשנות השואה , לאחר שנמלט ל"גושן" של ארצות הברית ; הרבנים מרדכי רוקח ויששכר שלמה טייכטהאל דיברו וכתבו בשנות השואה , אחרי שנמלטו לבודפשט טרם כיבושה הישיר על ידי הנאצים , כשעוד הייתה בה ליהודים מידה מסוימת של חופש פעולה וביטחון קיום ; הרב קלונימוס קלמיש שפירא היה האדמו"ר היחיד שהגה , דרש וכתב את דבריו בעיצומה של ההתנסות הממשית בגיטו , כקורבן וכעד לכל מוראותיו . לכאורה הבדל דק כחוט השערה , אך למעשה הבדל גדול , שמבחינות מסוימות מגיע עד כדי אחרות גמורה - קודם כול מבחינת אופן ההינתנות במציאות וממילא גם מבחינת התפקוד של החשיבה והכתיבה בחי...
To the book |
|
|