מרבץ עדרים במדבר

לאור התופעות האמורות , נראה לי כי הביטוי "בנאות דשא ירביצני" אשר במזמורנו מבטא הרבה יותר מאשר תיאור העובדה שהרועה יודע להובילו אל מקומות שבהם יש דשא רב . כיוון שמדובר כאן באלהים הרועה ( אם את היחיד , בעל המזמור , או , בהשאלה , את העם כולו ) - מסתבר שההודיה היא על כך שהוא עצמו מכין את נאות הדשא כמקום מרבץ לצאן על ידי הורדת הגשמים בכמות מספקת ובחלוקה הנכונה . ראוי להתעכב כאן גם על הביטוי . "ירביצני" בדרך כלל , כאשר מגיע הצאן אל כרי דשא ירוקים הריהו נמצא בתנועה מתמדת של כיסוח העשבים ואכילתם . הרביצה המתוארת כאן בנאות הדשא מעלה תמונה של שובע לאחר אכילה מרובה , שאי אפשר להוסיף עליה . בהזדמנות זו כדאי גם לתת את הדעת לכך , שהשורש רבץ קרוב אל רבד [ ראה הערתו של פרופ' נ . ה . טור-סיני במלון בן יהודה , ( 5 ) ערך רבד . [ קרבה זו נראית גם בין מרבץ ומרבד . מכאן , כך נראה לי , לא רחוקה הדרך לראות את המדבר כחילוף אותיות של מרבץ העדרים , .-כלומר אזור אשר לא זו בלבד שמנהיגים אליו את העדר ( בהסבריהם של בעלי המילונים אשר ראינו בפרק הקודם , ( אלא גם מרביצים אותו שם לאורן עונה שלמה . בהקשר זה ראוי לשים לב ...  To the book