במשך כל תקופת הקיסרות המשיכה 'חכמת ישראל , ' שתחילתה בראשית המאה הי " ט , בפריחה אף על פי שחלוציה החלו להיעלם בהדרגה מן הזירה . כללית היא הייתה עתה משוחררת יותר מן האינטרסים של הפלגים הדתיים , אם כי הסוגיות שפילגו בין היהודים הליברלים לאורתודוקסים לא נעלמו לחלוטין . רבני קהילות , ובהדרגה גם יותר ויותר מורים בסמינרים לרבנים מקשת אידיאולוגית רחבה , היו פעילים ביותר בקרב החוקרים וערכו מחקרים ביהדות שהיוו חלק חשוב מחייהם המקצועיים . ניתוח פילולוגי , היסטורי או ספרותי של טקסטים יהודיים הפך עבור רבים למלאכת קודש , כשם שלימוד התורה היה קודם לכן . סירובן של ממשלות גרמניה ושל האוניברסיטאות ברוב המקרים להכיר בלימודי היהדות כתחום מחקר לגיטימי גרם לכך שרק בודדים מבין חוקרי מדעי היהדות היו קשורים לאוניברסיטאות , אם כפרופםורים ואם כמרצים מן החוץ , וגם אז הועסקו בתחומים אחרים ולא ביודאיקה . כבתקופה הקודמת , תחומי העניין העיקריים של המחקר בשלהי המאה הי " ט המשיכו להיות : היסטוריה , ספרות והגות של תקופת בית שני , תקופת המשנה והתלמוד , וכן פילוסופיה יהודית ושירת ימי הביניים . על אלו נוספו בתקופת הרייך ה...
To the book