|
|
כפי שהמיעוט היהודי נבדל בבירור מבחינה דמוגרפית מכלל האוכלוסייה , כך שונה היה גם במבנה המקצועי , בהתנהגות הכלכלית ובעמדה החברתית . תומכי האמנציפציה , יהודים כנוצרים , ציפו כי עם הסרת המגבלה שכפתה על היהודים לעסוק רק בתחום המסחרי , תחול במשך הזמן 'נורמליזציה ' במבנה המקצועי שלהם . אולם שיוויון הזכויות החוקי הוכיח את עצמו רק בצורה מוגבלת ביותר כמניע לשינוי המבנה המקצועי ול'פרודוקטיביזציה ' של המיעוט היהודי . בטווח הארוך לא הועילו גם אמצעי הכפייה הממלכתיים , שהונהגו בתקופה שקדמה למהפכת מרם ( 1848 ) ושהיו אמורים לכוון בעיקר את הרוכלים היהודים העניים ביותר לעבודת אדמה ולמלאכה . בחירת משלח היד אצל היהודים לא התנהלה לפי תפיסות ממלכתיות אלא לפי מסורת מקצועית , קוניונקטורה כלכלית ומידת האפליה הצפויה במקצוע מסוים . מצב זה יצר אינרציה ורצף ניכר בתחום המקצועי , אך לא מנע בשום אופן את ההסתגלות לאפשרויות כלכליות ומקצועיות חדשות . כתוצאה מכך המשיכו למעלה ממחצית היהודים בתחומי הרייך לעסוק במקצועות הקשורים במסחר , ומרבית היהודים העובדים לפרנסתם היו עצמאים . התפתחויות חדשות ניכרו , לעומת זאת , בנהירה המת...
To the book |
|
|