|
|
השנים המיוסרות של הרפובליקה הויימארית מתוארות גם כשנות שפע ופריחה חסרת תקדים באומנויות ובספרות בגרמניה , תקופת פריקלם של ממש . נדמה שהרפובליקה , שנולדה מתוך הלם המלחמה והמהפכה , איפשרה קיום של חיים פנימיים נסתרים אך מלאים , שבתוכם חייתה גרמניה אחוזת תקווה , שחשה עצמה לגמרי בנוח בעולם של מדיניות דמוקרטית ותרבות מודרנית . כפי שהעיר ההיסטוריון פטר גיי , בתקופה זו האנשים שנחשבו בגרמניה כמוקצים ( outsiders ) הפכו לפתע להיות מקובלים . ( insiders ) נראה היה שכל אלו שעד אז נמנעה מהם הכניסה למרכזי הפוליטיקה והתרבות הממוסדים בגרמניה התפרצו פנימה והגיעו לעמדות מרכזיות . משום כך הייתה התרבות הויימארית מזוהה בתודעתם של רבים עם האנשים שמבחוץ , ובעיקר עם היהודים - הזרים בהא הידיעה - שמילאו תפקיד חשוב ובולט כמעט בכל תחומי התרבות והציבור ברפובליקה . תומם מאן , שהיה שותף לתפיסה זו , כתב ב 1923 על ' הרוח הספרותית ביקורתית של הדמוקרטיה באירופה , שייצגו בגרמניה , מעל לכל , היהודים ' . ' בתקופת ויימאר חלה גם התגברות דרמטית של הכוחות הריאקציונריים והאנטי מודרניסטיים בגרמניה , כוחות אשר הביטו במוקצים - בתרב...
To the book |
|
|