|
|
בתקופת הרייך השלישי נפתח מחדש בית המדרש של פרנקפורט ביוזמתו של מרטין בובר , אשר הפך לרוח המנחה את תנועת בית המדרש ושל התוכנית המסועפת של חינוך יהודי למבוגרים ברחבי גרמניה בתקופה קשה זו . בובר גויס עוד קודם לכן לבית המדרש המקורי על ידי רוזנצווייג , אשר הפעיל עליו את השפעתו כדי שיעטה את גלימת המורה . עד אז ההוגה הדתי בן הארבעים וארבע נמנע מכך בעקשנות . בינואר 1922 החל בובר באי רצון את תפקידו בבית המדרש בסמינר על טקסטים חסידיים ובסדרת הרצאות שבה ביקש לבטא לראשונה בפומבי תפיסה ביחס לאמונה הדתית , שאותה ביקש להבהיר מאז מלחמת העולם . בפני קהל של כ 150 יהודים ולא יהודים נשא בובר שמונה הרצאות פומביות בשם ' הדת כנוכחות . ' לבקשתו רשם קצרן את ההרצאות , שנוסחן לא נכתב מראש , ואת חילופי הדברים הערים בין בובר לקהל בכל הרצאה . הםטנוגרמה של ההרצאות שימשה כטיוטה ראשונה לספרו של בובר 'אני ואתה , ' שראה אור בדצמבר . 1922 כבר בתחילתה של ההרצאה הראשונה הסביר בובר את מטרתו : 'יחד אנו רוצים לגלות באיזו מידה קיימת הדת כנוכחות - דת לא כזיכרון או כתקוה , אלא כנוכחות בהווה שחיים אותה . ' הדת , על פי בובר , אינ...
To the book |
|
|