שו טינה ברודצקי

1969 טינה , סטודנטית לפילולוגיה במוסקבה , נעצרה בשנת 1958 בעוון החזקת ספרות ציונית , ונידונה למאסר שנתיים במחנה עבודה . אחר מלחמת ששת הימים הגישה בקשות לאישור עלייתה לישראל , ולא נענתה . לפיכך פנתה בתזכיר לנשיא מועצת המיניסטרים ולנשיא הסובייט העליון . להלן קטע ממנו . זכותי החוקית לנסוע למדינה היהודית בברית המועצות אין לי איש . גם משפחת אמי משתדלת לנסוע לישראל , שם חיים השרידים DTTpn של המשפחה . בימי מלחמת העולם השנייה נפל אבי , שהתנדב לצבא הסובייטי , ניספו שני אחיה של אמי ורבים מקרובי . בשחר ילדותי עברתי יחד עם אמי —רופאה בצבא —עם הצבא הסובייטי מאוקראינה לברלין . ראיתי את המקומות האיומים ביותר בעולם : מחנות ריכוו גרמאניים , ראשים הנוטים של קומיסארים יהודים , ארגזים עם סבון , שנשאו כתובת 'משומן יהודי' . בלי גוזמה אפשר לומר , שאין אפשרות לתאר את העינויים והנסיונות של העם היהודי . עם קטן אך אמיץ זה , בעל גורל מיוחד וטראגי , שהחזיק מעמד למרות כל האימים של הגולה בארצות השונות , מקים עכשיו מחדש את חייו במולדתו . אני רוצה להשתתף בתחייה גדולה זו בארצו של עמי . ההחלטה לעלות למדינת ישראל גמלה בל...  To the book