|
|
1879 מחר יעבור הזמן ישוב ארץ ישראל ! רק הדבר הזד . לבדו יוכל להושיע את הלאום כולו . אך היש לאל ידינו להוציא דבר גדול כזה אל הפועל אם נתיצב כאויבים לכם , אשר אותו נחפוץ להושיע t היש לנו צדקה להתיאש יען נסיונותינו הראשונים לא הצליחו ? היכול לא נוכל לראות מראש כי מכשולים ופגעים רבים נמצא בדרך הזאת , כי רק במתינות ובארך אפים , בהרימנו כולנו תרומה מכספינו , כוחותינו וכשרונותינו , — רק אז נצליח ? החטא לא נחטא להעם חטאת לא נוכל כפרה , אם נתרפה לעת כזאת , עת המשבר , ונשעה בדברי שקר ? בי אדוני , ענו נא ! זכר נזכור , כי אם לא נעשה היום את אשר יש לאל ידינו לעשות , — מחר יעבור הזמן ודבר לא נוכל עשות . החפץ תחפצו אדוני , כי ישאלוכם בניכם אחריכם לאמר : מדוע לא עשיתם בהיות לאל ידכם ? החפץ תחפצון , כי תרבץ בכם קללת הדור הבא , אשר יראה בעיניו את קץ העם הזה , אשר השליך נפשו מנגד במשך אלפים שנה , אשר עמד באש ובמים , אשר נתן גוו למכים , אשר שבר בדמו את צמאון חיתו טרף , אשר סבוהו מכל צד , ואשר יגוע בחטאתכם , אדוני , — יען הפכתם לו עורף בעת גסיסתו , בעת פרש IT לכם , כי תושיעוהו ? בי אדוני , ענו נא ! חבצלת...
To the book |
|
|