|
|
1866 לכו נא ציונה ! שמעו שלומי אמוני בני ישראל , אשר אהבת נחלת אבותינו כערוגת הבושם נטועה בקרב לבכם , אם רבות עשיתם ונפלאת חסדכם , ופרי צדקתכם מלאה כל הארץ לכל מקום אשר פזורי אחינו בני ישראל נתונים במצור ובמצוק —שמתם עין חמלה להושיעם . אם קרני ( הזהרי ) אורכם יופיעו על כל איברי וגידי ועורקי גוף הישראלי , עתה שלחו נא רפואה תעלה אל הלב . וכי תשאלו מהו הלב של ישראל — ? לכו נא ציונה . עלו נא ירושלימה . שאלו שלום ירושלים , שחרו אדמת קודש , הקימו שממותיה , בנו הריסותיה , בקשו בנין חרבותיה , עשו ארץ מליחה לפרי קודש . ארץ אשר עיני ה' אלוקינו בה —עד אנה כמהפכת זרים תהיה ? עד מתי עפרה לא יחוננו עם בני ישראל ? ארץ אשר היא חמדת כל העולם היא תשאה שממה ? כל יושבי תבל יעידון על עצם קדושתה , גם הנוצרים גם המחמדביט תהלת ארצנו בפיהם , ואנחנו עם ישורון אשר היא חלקנו נעמוד מרחוק . ועתה אליכם אישים אקרא , קומו נא , התעוררו נא , לעשות מערכה לישוב ארץ ישראל . שלום ירושלים , טהארן רנרכ"ז , עמ' ; 24 דרישת ציון , מהד ' י' קלויזנר , ירושלים תשכ"ד , עמ' רז—ח ; ג' קרסל , אלקלעי וקאלישר , ירושלים תש '' ג , עמ' 133...
To the book |
|
|