|
|
1863 בא העת , הגיע היום בא העת , הגיע היום לקיים מצוות התלויים בארץ . הבה נא אחיי , קומה נא לעזרת המשתוקקים לעבוד האדמה בזיעת אפם וליהנות מיגיע כפם , ואל ירך לבבכם מקול ענות חלושה , האומרים לרואים אל תיראו , וכר . ' הקשיבו נא לקול אחיכם , הצועקים אליכם מן האדמה אדמת הקודש . דעו נא וראו כי בא העת הגיע היום אשר ישובו בני ישראל להרים תרומות ומעשרות מפרי תבואתם בארץ אבותם . בא העת הגיע היום לבנות ולנטוע , לחרוש ולזרוע , ללקט לקט , שכחה ופאה . עתה העת לעשות , ולא עת לחשות . כל עוד רוח חיים באפי , כל עוד נשמתי בקרבי , הנני שואג בקול-קורא לאחינו בני ישראל לאמר . הבו לכם דבר ועצה הלום . תחזקנה ידיכם , השומעים בימים האלה כי בא העת , הגיע היום אשר תבואו לחון עפר אבותיכם . בואו ורשו , שובו וסחרוה והאחזו בה כטוב בעיניכם . א"ר מלאכי , סורא — ספר שנה ישראלי אמריקאי למחקר ולעיון , ד , ניו יורק תשכ"ד , עמ' ; 324 —320 יי קלויזנר , רח"צ שניאורסון , ירושלים תשל"ג , עמי 44—43
To the book |
|
|