|
|
פנו וסעו ובואו עד מתי עצל תשכב על מטת העצלות , מעט חבק ידים לשכב בראש חבל , עד יגלו מוסדות תבל , ולמה לא תקנה לד תחבולות להמלט על נפשך בהיות לאל ידך לעשות , לבוא להתלונן בצל שדי ותחת כנפיו לחסות . עכשיו בעוונותינו הרבים שירדה פלאים פליטת הגולה שבמדינות הללו ירדו בעניות של תורה למדרגה תחתית וידל ישראל מאוד בחוץ לארץ עד שכל הארצות עסה לארץ ישראל להרבצת תורה אמיתית , הלא טוב לנו להתהלך לפני ה' בארצות החיים . אולי יאמר אלי אומר : קשוט עצמך תחילה , לזאת אשיבנו דבר , כאשר עמ לבבי באמת שכד עלתה במחשבה לפני בשכבר כי על אפי וחמתי היתד . לי ישיבתי בחוץ לארץ , אף אם בית נתן לי דירת כבוד מעולה לתורה ולתפלה , תמיד עיני צופיי ! אל הר המוריה , אך כל עוד שהמלכויות מתגרות אי אפשר לעבור דרך ים הילדים רכים ועדיין לא הכינותי מזון לגוף וצידה לנפש כראוי שלא לבוא בהיכל מלך ביאה ריקנית חלילה . לולי זאת חשתי ולא התמהמהתי לשמור דרך פקודיו ארוץ מהרה . ואתם הבנים , בני אשר נתן לי אלהים בזה , הילדים אשר חנן ה' אותי לאות ולמופת בישראל , יחי לבבכם לעד , שמעו אל יעקב אביכם ותהי זאת בכם לעד , את אשר אני מצווה אתכם על ...
To the book |
|
|