' החבר' משיב לכוזרי על שאלותיו : 'מה יש לבקש בארץ ישראל היום , שהשכינה נעדרת ממנה' וכן 'למה זה תכניס עצמך בסכנת המדברות והימים ושנאת העמים השונים . ' בארץ ישראל יבקש ' החבר' את 'השיעבוד לאחד' ואת 'החירות מן השיעבוד לרבים . ' אין המעשים שלמים כי אם בה השכינה שורה רק על הנביא אבל השכינה הנסתרת , הרוחנית , היא עם כל בן ישראל זך המעשים וטהר הלב אשר כל משא נפשו קודש לאלוהי ישראל . וארץ ישראל היא המיוחדת לאלוהי ישראל , ואין המעשים שלמים כי אם בה , והרבה מצוות שנתנו לישראל בטלות ממי שאינו דר בארץ ישראל . אשר לסכנה ביבשה ובים , אינה בגדר 'לא תנסו את ה' אלוהיכם' — * דומה היא יותר לסכנה שמסתכן , למשל , הסוחר הנודד למרחקים מתוך תקווה להרוויח בסחורתו . ואם האיש העולה לארץ ישראל מכניס עצמו לסכנות גדולות יותר מפאת תשוקתו ותקוותו לכפרת עוונות יש לו התנצלות על שימו את נפשו בכפו , לאחר שעשה חשבון הנפש והודה על החיים שניתנו לו עד היום וגמר בלבו להסתפק בהם ולהקדיש שארית ימיו לעשיית רצון אלוהיו . הכוזרי , מאמר חמישי , כג , תרגום י' אבן שמואל ( קויפמן , ( תל אביב תשל"ג , עמ' רלד 1 דבי ו , טז . שבהליכה ליר...
To the book