ד. לח"י ואונסקו"פ — שלב ב: האכזבה

המאורע המרכזי של קיץ 1947 אליבא דלח"י לא היה אונסקו"פ , אלא השלכותיה של הצהרת גרומיקו , והמאמצים הבלתי נלאים להשיג הצהרה סובייטית מקסימליסטית יותר , שתעניק למדינה העברית גבולות היסטוריים . כך יש להסביר את הגישה הפרו סובייטית הגוברת בלח"י , כגון המתקפה על 'תוכנית מרשל . ' נשכחה הנכונות הקודמת לקבל חדירה כלכלית אמריקאנית לארץ ישראל ולמזרח התיכון . אין לנתק את הכלכלה מן הפוליטיקה , טען לח"י . ארצות הברית , כמוה כאנגליה , מנהלת מדיניות של ניצול כלכלי . אין בה משק מתוכנן או שיווי משקל בין ייצור לצריכה , כיוון שקיימים בה ליבראליזם כלכלי ותחרות חופשית ליוזמה הפרטית . חלק ניכר מהרכוש הלאומי הצטבר אצל יחידים כפורד וכרוקפלר . כדי שרווחיהם יהיו כדאיים דרושים להם שווקים מעבר לים , שאם לא כן יאלצו לפטר מיליוני פועלים . וכך ניתן לאירופה סיוע כדי שתוכל לקנות סחורות בארצות הברית . את 'תוכנית ברוך , ' שהיתה אמורה להפוך את גרמניה לארץ חקלאית , מתכוונת ארצות הברית להחיל על אירופה כולה . כישלון ועידת פאריס בין שרי החוץ של המעצמות , ביולי , 1947 מחייב מסקנות לדעת לח"י . ההידברות בין מערב למזרח נכשלה . 'דוק...  To the book