חבלי הלידה של המדיניות הכלכלית החדשה לא היו קלים , בגלל החשש מההשלכות של ריסון הביקוש של הסקטור הציבורי על התעסוקה והחשש מההעלאה הניכרת הצפויה במחירים . הפור נפל אמנם כאשר הוכרז בפברואר 1952 על התוכנית ועל השינוי המידי בשער החליפין . אבל הוצאתה של התוכנית אל הפועל חייבה התמדה ונאמנות ליעדים , ולפיכך , עמידה בלחצים כדי לא לסור מהנתיב של התאמות רצופות בשער החליפין תוך כדי הקפדה על הריסון התקציבי והמוניטרי . משימה זו הוטלה על הצוות החדש של האוצר בהנהגתו של לוי אשכול , שנכנס לתפקידו ביוני . 1952 צוות זה חייב היה גם להתמודד עם ההשלכות המיידיות של המדיניות על רמת הפעילות הכלכלית ועל התעסוקה והשכר . לריסון הפיסקלי , ובמיוחד למדיניות המוניטרית המרסנת , היתה השפעה עקיפה על רמת הביקוש של הסקטור הפרטי . משמעותם של שני אלה היתה צמצום בממדי האשראי שהממשלה הזרימה לעסקים למימון השקעות בענפי הייצור ולמשקי בית בצורה של הלוואות . זאת בנוסף להשפעת מלווה החובה על הנכסים הנזילים והירידה הניכרת ביותר בממדיו של האשראי הבנקאי במונחים ריאליים . 68 לצמצום האשראי הבנקאי , במונחים 68 האשראי כמונחים נקובים גדל פי ...
To the book