|
|
רובו של הציבור לא תפס באותם הימים את החשיבות הגדולה של המעבר החלק מהמטבע המנדטורי למטבע הישראלי . אבל דומה שגם הצמרת הכלכלית והפיננסית לא עמדה על המשמעות מרחיקת הלכת של החלטה נוספת , שלכאורה היתה החלטה טכנית ומרכיב טבעי של המכלול של חיסול מורשת המנדט בתחום המטבע — המדובר בהחלטה על תנאי ההמרה של המטבע הישן במטבע החדש . לפי החלטת הממשלה נקבעו תנאי ההמרה של המטבע המנדטורי במטבע החדש כיחס של אחד לאחד , היינו : לירה חדשה ( של אפ"ק ) תמורת לירה ישנה ( מנדטורית . ( החלטה זו נראתה באותם הימים 'טבעית' לכל המומחים בתחום , וכמובן גם לציבור הרחב . במבט לאחור ניתן לומר , שבגלל הצורך ביצירת אמון במטבע הישראלי והחשש מתגובה שלילית של הציבור לא ניתן היה לחשוב על תנאי המרה אחרים . על כל פנים , ההחלטה על תנאי ההמרה בין שני המטבעות קבעה את שער החליפין למטבע החדש . שער החליפין , שנקבע בדיעבד בהתאם לתנאי ההמרה , היה שער של לירה ( ארץ ישראלית ) חדשה אחת תמורת לי"ש . משער זה נגזר כמובן גם שער החליפין ( הרשמי ) של הדולר ושל מטבעות אחרים . באוגוסט 1948 היה שער החליפין של אחד לאחד שער נמוך מדי אף לגבי הלי"ש ( וה...
To the book |
|
|