|
|
מסגרת זו אינה המקום לתיאור מפורט של הקורות את היישוב בתקופת המלחמה . נסתפק בסיפור עיקרי הדברים שיש להם השפעה על הנושא המרכזי של חיבור זה . כבר נאמר שמשעה שפרצה המלחמה השתנה באופן מהותי מעמדו של היישוב היהודי בארץ ישראל . מלבד המשבר הכלכלי שנבע מסגירת גבולות הארץ , הפסקת היצוא והיבוא של סחורות חיוניות , הפסקת התמיכה הכספית המסורתית והמחסור בכספים , שגרם להשבתתם של שירותים חיוניים , גרם השלטון העות'מאני עצמו לערעור המצב ולאיום ממשי על קיומו של היישוב . החרמות של מוצרי מזון וחומרים חיוניים היו למעשים של יום יום ; גירושם ההמוני של אזרחי המדינות האויבות לאחר הצטרפות תורכיה למלחמה גרם לכך שכוח אדם חיוני , עזב את הארץ . רבים עזבו את הארץ מרצונם . לפי הערכות שונות נע מספר הנוטשים את ירושלים בין 13 , 400 לבין . 16 , 200 יתרה מזו : עם הימשכותה של המלחמה וכישלונותיה של תורכיה בחזית סואץ , החל השלטון במדיניות של גירוש מנהיגי היישוב . כך גורשו א' רופין וא' ענתבי ( ספטמבר , ( 1916 ד' ילין ( פברואר ( 1917 ועוד אישים רבים אחרים , ציונים ולא ציונים . גרוע מזה : השלטון התנכל באופן שיטתי גם לפעולות הסיוע...
To the book |
|
|