ג. המשכילים הרדיקלים.

אלה שללו מכול וכול את המבנה החברתי תרבותי של 'היישוב הישן , ' והיה להם יחס שלילי למרכיבים חשובים בדת ובמסורת היהודית . קבוצה זו מגיעה לידי גיבוש בירושלים בעשור הראשון של המאה העשרים . תפיסת עולמם התבטאה בחיי היום יום שלהם באורח חייהם ה'חופשי , ' כלומר באי הקפדה בפרהסיה על שמירת המצוות והמנהגים היהודיים המסורתיים וביחס מתגרה ולעגני כלפי 'היישוב הישן' ( בייחוד האשכנזי ) ואורחות חייו . אליעזר בן יהודה מסמל את ה'משכיל הרדיקלי' הזה . גם אישים כמו יהושע אייזנשטט ברזילי , אברהם סולומיאק ובוריס שץ , נמנים עם קבוצה זו . תלמידי ' בצלאל' והצעירים מהעלייה השנייה שבאו לירושלים עשו קבוצה זו לגורם חברתי חשוב בירושלים ערב מלחמת העולם הראשונה . בראשית המאה העשרים מתחיל למעשה שלב חדש בפעילות החינוכית המשכילית רפורמיסטית בירושלים . בצד הפעילות המרשימה של חברת 'עזרה' ( ייסוד סמינר למורים , פתיחת בית הספר למסחר , תחילתו של בית מדרש לרבנים ועוד , ( מתחילה פעילות חדשה ביוזמתם שם ארגונים מקומיים והתנועה הציונית . בסיועה של אגודת 'בני ברית' נפתחים בירושלים גני ילדים ( תרס"ג ( 1903- ו'בצלאל' כבית מדרש גבוה לאמ...  To the book