א. המשכילים המסורתיים.

בדרך כלל נתפס ה'משכיל' כמי שנטש לגמרי את אורח החיים הדתי מסורתי . תדמית זו לא היתה מדויקת לא באירופה ולא בארץ ישראל . 'משכילים' רבים קיימו אורח חיים דתי מסורתי . בירושלים של היישוב הישן האשכנזי היה אפשר למצוא שכבה שלמה של 'משכילים' לפי קנה המידה המקובל , ועם זאת היו נאמנים , במידה זו או אחרת , למסורת . אמנם חלק גדול מהם לא היו בעלי השכלה כללית פורמלית , אך למדו בעצמם 'חוכמות' חיצוניות , קראו את העיתונות היהודית ה'משכילית' ומקצתם אף השתתפו באופן פעיל בה ובאירועים תרבותיים ומדעיים בירושלים . איש כמו ישראל דב פרומקין , יכול לשמש דוגמה אופיינית לטיפוס זה של 'משכיל מסורתי . ' ישראל דב פרומקין ( תרי"א-תרע"ד , ( 1914-1850 — חסיד חב"ד , בעליו של העיתון ' חבצלת' ומהמבקרים החריפים ביותר של סדרי ה'חלוקה ; ' תרומתו ל'השכלה' בירושלים אינה מוטלת בספק . בה בעת היה יהודי חסידי השומר באדיקות על אורח החיים הדתי מסורתי המקובל . פרומקין גם יצא בכל תוקף נגד ה'משכילים החילוניים' שניסו לקעקע את אורח החיים הדתי המקובל . כך למשל סירב לאפשר לבנו , גד פרומקין , ללמוד בבית הספר 'למל' ( שניהל גיסו אפרים כהן רייס ,...  To the book