'היישוב החדש' ומשבר הדת.

התפתחותו הכלכלית חברתית של 'היישוב החדש' היתה מלווה בגיבושה ובעיצובה של תרבות יהודית חדשה . ערכיה של תרבות זו הושפעו מתהליך החילון של אורח החיים במושבות . כבר בסוף המאה הי"ט היה אפשר להבחין שרבים מבני הדור השני במושבות נוטשים את המסורת . מציאות זו היתה גם נחלתן של מושבות שזהותן הדתית היתה אחד מקווי ההיכר הבולטים שלהן , דוגמת פתח תקוה ועקרון ( מזכרת בתיה . ( בעימות שבין סוכני הסוציאליזציה הקשורים לתרבות החדשה , שבאה לרשת את תרבותם של האבות המייסדים ( מורי בתי הספר , ( ובין מייצגי המסורת ו'היישוב הישן' במושבות ( המלמדים בחדרים ובת"תים , ( היתה ידם של הראשונים על העליונה . סיפורה של אגודת ' שומרי תורה' מעיד על כך : בט"ז באייר תרס"ד ( 1 . 5 . 1904 ) נוסדה בירושלים אגודת 'שומרי תורה . ' מייסדה והאיש הפעיל בה היה הרב זרח ברוורמן . הרב יוסף חיים זוננפלד , שהיה מהקיצונים ב'יישוב הישן , ' נתן את ברכתו לאגודה . מטרת האגודה היתה להקים במושבות תלמודי תורה ברוח הדת והמסורת . מעמדו של החינוך הדתי מסורתי במושבות בראשית המאה הלך והידרדר — 'כי הצליח מעשה שטן לבלע גם בקדש ושרידת פליטתינו בארצנו הקדושה ....  To the book