'ארץ־ישראל הראשונה' ו'ארץ־ישראל השנייה' — תהליכים מואצים של קיטוב חברתי־תרבותי

מעולם לא היה היישוב היהודי בארץ ישראל חברה הומוגנית . רבו בו השסעים החברתיים — אם בכל הקשור לעמדה בעניין תוקף ההלכה היהודית בחברה המתחדשת , אם בכל הנוגע לעמדות אידאולוגיות בעניין דרך הגשמת הציונות , אם בכל הנוגע ללשון ולנוהגים תרבותיים ואם בשל אינטרסים כלכליים . עוד לפני 1948 ניכרו שני קווי חתך בולטים , שיצרו חיץ בין מגזר למגזר , החתך העדתי , ששייך כל אדם לקטגוריה עדתית מסוימת , והחתך הדתי , שמילא תפקיד דומה , אם כי ההבחנה בין דתיים , מסורתיים וחילוניים מורכבת ומסובכת יותר . ואולם , עד 1948 עמדו במוקד ההוויה השסעים הפוליטיים האידאולוגיים , ולא השסעים החברתיים התרבותיים . במידה מסוימת נבע הדבר ממספרן המצומצם של הקבוצות החריגות מבחינה תרבותית ונוהגית , כגון החרדים הקיצוניים וכמה מעדות המזרח , וממגמות ההתבדלות של קבוצות השוליים , שבהיעדר ריבונות 319 זוסמן 320 . 1974 קריוין , מגמות ( אפריל , ( 1953 עמ' ; 253-250 לופבן , 1967 עמ' 321 . 141-140 חנוך , 1961 עמי Bernstein & Swirski , BJS ( March 1982 ) , pp . 64-85 ; 95 ממלכתית יצרו אוטונומיה קהילתית נרחבת . התבדלות זו מיתנה במידה מסוימת את ה...  To the book