השכונה העירונית.

למרות יתרונותיו הנורמטיביים , החברתיים והפוליטיים של המושב כמסגרת קליטה בעיני המוסדות הקולטים , לא היה ספק בלבם שהמסגרת העירונית תהיה , בסופו של דבר , מסגרת הקליטה העיקרית . ההערכה הזאת התבססה הן על נתונים אובייקטיביים — כושר הקליטה המוגבל של המסגרות הכפריות הקטנות — והן על 270 פרס , 1977 עמ' , 192-191 קורן , 1954 עמי 271 . 16-14 ויץ , בתוך : מושבי עולים , , 1972 עמ' . 179 נתונים סובייקטיביים — נטייתם של מרבית העולים שלא לעסוק בחקלאות , אלא להשתקע בעיר או בעיירה . ואכן פרברי שלוש הערים הגדולות משכו אליהם עולים רבים . על אלה יש להוסיף יישובים ערביים נטושים , כמו לוד , רמלה , עכו ומגדל , שעולים רבים שוכנו בהם בשלהי מלחמת השחרור . אין בידינו אלא מידע שיטתי מועט ביותר על שכונות העולים בתקופה הנידונה ; השכונות עדיין לא היו אז נושא מחקרי מקובל . אחד המחקרים היחידים שנעשו בנושא הזה בשנות החמישים הוא המחקר על שכונת מוסררה בירושלים . ב 1952-1951 חיו בשכונה הזאת כ 3 , 500 תושבים , רובם יוצאי צפון אפריקה , טורקיה , פרס ועראק . המשפחות שגרו בשכונה היו מרובות ילדים 5 . 3 ) בממוצע למשפחה , ( ורבות...  To the book