מסגרות הקליטה כמסגרות חברות

מלכתחילה לא יועדו למחנה העולים ולמעברה אלא תפקידים מצומצמים וזמניים בלבד — הבטחת הקיום ואספקת השירותים הבסיסיים עד שיוקמו מגורי הקבע . גם היעדים החינוכיים החברותיים היו מוגבלים , והחשוב שבהם — מניעת התדרדרות חברתית מוסרית בזמן השהייה במסגרות הקליטה האלה . אף על פי כן , לחיים במחנות ובמעבדות , שהיו מקום המפגש הראשון של העולים עם החברה הקולטת , היו תוצאות לוואי חינוכיות חברתיות — רובן שליליות מאוד . למסגרות הקבע — השכונה , עיירת הפיתוח ובייחוד המושב — לעומת זאת , יועדו תפקידים חינוכיים חברותיים קונסטרוקטיביים , והושקעו בהן מאמצים רבים בתחומים אלה . עם זאת , גם כאן לא תמיד צלחה המלאכה . תהליך ההסתגלות של העולים למסגרות הקבע היה רצוף קשיים כלכליים תעסוקתיים וחברתיים , ולא פעם נדמה היה שהמאמץ שמשקיעים המוסדות הקולטים בקליטתם הכלכלית , החברתית והתרבותית אינו נושא כל פרי . לשוכני המחנות והמעברות אין הרבה זיכרונות נעימים מתקופת הקליטה הראשונה , ואין הם רואים אותה בנוסטלגיה . זיכרונות מעטים מאוד הועלו על הכתב , ורובם נכתבו בידי סופרים יוצאי עראק , שהיתה להם מסורת כתיבה רבת ימים . זיכרונות נעו...  To the book