הממד הארגוני של העלייה

עד הקמת המדינה התנהלו פעולות העלייה בשני אפיקים מקבילים : אפיק סמוי ומחתרתי , הן באופי הפעילות בארצות המוצא של העולים והן באמצעים והדרכים להעלאתם ארצה , ואפיק גלוי וחוקי , על פי תקנות ממשלת המנדט . עם פתיחת שערי הארץ במאי 1948 נהפך האפיק הגלוי והחוקי לאפיק העלייה המרכזי . עם זאת , העלייה מסוריה , מלבנון , מעראק וממרוקו הוסיפה להתנהל באפיק המחתרתי . יציאת היהודים מן הארצות האלה אורגנה בידי שליחי המדינה והתנועות הציוניות . התשתית לפעילות זו בסוריה , בלבנון ובעראק הוכנה בידי שליחי ההסתדרות הכללית והתנועות הקיבוציות עוד בשנות השלושים . גם לפעילות הגלויה והחוקית היתה תשתית . עיקר ארגון העלייה מאז 1948 נעשה במשרדי העלייה ' ) המשרדים הארצישראליים , ' כפי שכונו עד , ( 1948 שהחלו לפעול עוד בשנות העשרים , ובעיקר באירופה . אחרי מלחמת העולם השנייה הורחבה רשת משרדי העלייה לצפון אפריקה , לאמריקה הלטינית ולמזרח הרחוק . משרדי העלייה היו בפיקוח ישיר של מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית . בכמה ארצות במזרח אירופה , כגון פולין ורומניה , היה משרד העלייה מחלקה בצירות ישראל , בשל האיסור שאסרו מדינות אלה על פ...  To the book