בתוקף הנסיבות החדשות הללו מצאו הספרדים ב'חובבי ציוך בחו"ל וב'בני משה' בארץ , בעלי ברית במאבקם נגד 'היישוב הישן' האשכנזי . העיתונות היהודית באירופה פתחה לפניהם את שעריה , ואפשרה להם לשטוח את טענותיהם נגד יריביהם בסוגית ההכנסות , ובו בזמן נעלה את דלתותיה בפני הממסד האשכנזי . הספרדים העלו דרישות חדשות הנוגעות לקביעת הקריטריונים לחלוקת ההכנסות ואיימו לפנות אל דעת הקהל היהודית בחוץ לארץ ולבקש את התערבותה והכרעתה בסוגיה זו . בד בבד , הגבירו הספרדים את מאמציהם לחדור לאמריקה , להבקיע את חומת המונופולין האשכנזי , ולזכות במישרין בתרומותיה . הם ציפו כי בעקבות צעדיהם אלה תבוא תזוזה כלשהי מצד האשכנזים כלפי תביעותיהם . אלא שזו לא באה . בראשית תרנ"ה באו מיכל הכהן ויצחק אשכנזי , שלוחי 'משגב לדך , ' לאמריקה . ב'העברי' הניו יורקי התפרסמה כתבה של ש"א טקטין מירושלים , שבה בירך אותם לדרכם , העלה על נס את חשיבות מפעלם , ואיחל להם הצלחה בגיוס כספים . פעילות זו של השלוחים , שטענו כי הם נציגי בית החולים 'משגב לדך' ששעריו פתוחים לכל העדות , ולא שלוחי העדה הספרדית , נועדה לנצל את האווירה השלילית ששררה בעולם היה...
To the book