שאלת ה'עירוב'.

בעקבות גלי העליות שהגיעו לירושלים מאמצע המאה התשע עשרה , צצה ועלתה שאלת ה'עירוב' וטלטול חפצים בין החומות ומחוץ להן . עירוב של רשות הרבים בשבת היא שאלה נכבדה בחשיבותה ההלכתית והרבה דיו נשפך בסוגיה זו . " העולים האשכנזים שהתיישבו באותה עת בירושלים העתיקו את מנהגם ממקומות מגוריהם והתקינו עירוב ( שמאפשר טלטול חפצים ממקום למקום , ( ואילו הספרדים החמירו בנושא זה יותר על פי פסיקתו של בעל 'שולחן ערוך . ' היה חשש אפוא כי הספרדים יחקו את האשכנזים שהקלו בעניין זה ויורו אף לעצמם היתר . הרב אלישר שקל והגיע למסקנה כי בנסיבות המציאות החדשה שנוצרה בירושלים , של גידול היישוב והסתופפות אשכנזים וספרדים בצוותא , לא יוכל הציבור הספרדי לעמוד בכך , וכדי שלא יעברו על איסור מן התורה במזיד , מצא נימוקים להיתר . " על פי תשובתו התפשטה התקנת העירוב בירושלים ובכל הארץ , והייתה זו דוגמה להכרעה קשה מכורח המציאות החדשה בירושלים . ציון' ראו בהתיישבות החקלאית את אחד הנסיונות החשובים לשינוי מבנהו של היישוב הישן בארץ ואמצעי להשתחררותו מתלות בכספי "החלוקה " . " עד שנות השמונים של המאה התשע עשרה לא עלתה שאלת השמיטה על הפרק ...  To the book