המבנה החברתי של העדה

היישוב היהודי בארץ ישראל התפרנס בראש ובראשונה מתמיכות ותרומות שנתנו לו יהודי התפוצות , ואלה נקראו בפי כול 'החלוקה . ' עיקרון ה'חלוקה' הספרדית קבע שרק תלמידי חכמים רשאים לקבל מן הכספים , וחוץ מהם מקרים סוציאליים ומוסדות העדה בכללותם . רוב בני העדה נאלצו אפוא למצוא תעסוקה לפרנסתם . ממונים מטעם הנהגת העדה , קרי : החכמים , היו מופקדים על כלל ההכנסות , שבאו משלושה מקורות עיקריים : השליחויות , העיזבונות והקופות , כמפורט בספרו של יצחק פרחי , 'ספר מתוק מדבש טוב ירושלים . ' ספר זה המפרט את צורכי הקהילה , הכנסותיה והוצאותיה וכן את סדרי החיים בעיר , נכתב כמענה לאותם עשירי הגולה שחשבו את אנשי ירושלים לבטלנים שרוצים לחיות על חשבון הגולה . בספר הוא מבקש להוכיח כי כל ההכנסות הן קומץ בלבד שאיננו משביע את צרכיה השוטפים של העדה . הכספים שזרמו ארצה ויועדו לעדה הספרדית התחלקו לארבע קופות : א . קופת תלמידי חכמים ' ) תפארת ישראל . ( ' הכנסות קופה זו באו מהמקורות הבאים : עשרה אחוז של ההכנסות מכספי השליחויות לאחר ניכוי הוצאותיהם וחלקם של השד"רים בהתאם להסכמים שנחתמו עמם . תרומות של נדיבים לזכרון נפטריהם . חלו...  To the book