החכם באשי לא נבחר למעשה על ידי כלל העדה אלא התמנה לתפקידו על ידי זקני העדה החכמים , והללו העבירו את שמו לחכם באשי של קושטא , ולאחר אישורו היה מתמנה לחכם באשי . חשיבותו של החכם באשי בלטה בעיקר בעניינים שוטפים בין היישוב לבין השלטונות העות'מאניים ובעניינים שנדרשה להם גושפנקא של הרשות : ץ [ ... באין בחירה מוכרת לא תוכל הממשלה להבדיל בין רב וצעיר , זכויות העדה נופלים וכל העם נתונים כאנשים פרטיים תחת חוקי הארץ הכללית . כל יום אשר יעבור עליו יסב נזק רב לעדה בכלל ולכל איש אשר בשם ישראל יכונה בפרט . ' מעמדה של האוכלוסייה היהודית כמסגרת דתית אוטונומית היה תלוי אפוא לחלוטין בתפקודו של החכם באשי ומכוח היותו נושא המשרה היהודי הבכיר ביותר במנהל האימפריה העות'מאנית . ברם , חלק ניכר של תושביה האשכנזים של ירושלים , שמספרם הלך וגדל מאמצע המאה התשע עשרה , לא היו בעלי אזרחות עות'מאנית אלא נתינים זרים , והעמידו לעצמם מוסדות הנהגה אוטונומיים לארגון חייהם הפנימיים . הענקת מאמר המלך ( פ'ירמאן ) לרב הראשי הספרדי , המקנה לו את התואר חכם באשי , נקטעה מיד לאחר הענקת תואר זה לרב גאגין , ושבה וניתנה רק בשנת תר"ן ,...
To the book