משמעותו של ליאופולד ראנקה בשביל התפתחות ההיסטוריוגראפיה

הרצה ע . א . סימון א . ראשית דבר ל . ראנקה ( 1795—1886 ) היה נחשב בזמנו , וכן לאחר מותו , לגדול ההיס טוריונים באירופה כולה . בכך הסכימו , למשל , ההיסטוריון והמדינאי הצרפתי . תייר ( Thiers , 1797-1877 ) והחוקר האנגלי ג . פ . גוטש , ( Gooch ) שכינהו עוד בימינו "גיטה של ההיסטוריונים , וכולנו תלמידיו . " ראנקה נולד ב , 1795 שנת שלום באזל , שעל ידו פרשה פרוסיה מן הקואליציה האירופאית נגד צרפת המהפכנית . רבים ראו בכך מעשר . מחפיר , אבל ראנקה התייחס אליו בחיוב , ועוד כבן , 82 בשנת , 1877 ברך על "אחת עשרה שנות נויטרליות , " שהשלום גרם להן ושהיו "הפוריות ביותר כמעט בספרות הגרמנית . " הערכה זו , המע מידה את ההישגים הרוחניים מול ההתחשבות הבלעדית במצב הפוליטי , היתד . אופיינית לו למדי . באותה שנת 1795 נולד עוד היסטוריון גרמני חשוב , הוא היינריך , Pertz ^ nB מת , ( 1876 שייסד יחד עם הברון קארל לבית שטיין —1757 ) ( 1831 את פירםום אוסף המקורות העצום , המכונה "תעודות לתולדות גרמניה" ( Monumenta Germaniae historica ) ועמד בראש המפעל עד סוף ימיו כמעט , עד אשר אחד מתלמידי ראנקה המובהקים ג . וייץ , ( Wa...  To the book