למגמות הכרונוגראפיה היהודית של ימי־הביניים ובעיותיה

הרצה חיים הלל בן ששון א . כותבי התולדות אצלנו בימי הביניים שובים לפי מעמדם החברתי מן הכותבים בעולם סביבם . אין להם משלוות המנזר , מן ההיסגרות והפנאי שהעניק לנזירים הכרוניקאים הנוצרים . אין בהם ביהודים מגאוות החצר של השליט , הם לא זכו לא לתמיכתה ולא להשפעת מגמותיה המדיניות והחברתיות' שלא כמרבית הכותבים שאינם נזירים . כמו כן אין הם מושפעים מן ה נ ו ס ח ה ה ג י ו ג ר א פ י של תיאור אישים . שנתן אותותיו העמוקים אצל הסופרים הנוצריים . מבחינות אלה דומה הכרונוגראפיח שלנו במשך כל ימי הביניים יותר להיסטוריוגראפיה העירונית האירופית , שהתפתחה למן המאה החמש עשרה ואילך , ולזו של אנשי הריניסאנס . רוצה לומר , הכרוניקאים אצלנו באו בדרך כלל מחוגי בעלי בתים , מבין חצרנים משכילים , תלמידי חכמים בעלי נטייה פילוסופית . הכרונוגראפיה שלנו עשוייה להיות קרובה יותר להלכי הרוח של חוגים רחבים באומה ביחס לשאלות שניסרו בחלל הדורות וגישתם לעברם , האישים שבהם , הסביבה , יחסה והשפעתה , הרבה יותר מזו הנוצרית הקדומה — משום שהיא משוחררת מכמה מן המגבלות וההשפעות שהיו לכת ניקאים הנוצריים , אף על פי שאינה מגיעה לעושרה הצו...  To the book