מן הריניסנס עד רמברנדט

הריניסנס — מגמות כלליות קודס שאנו באים לעיין בתיאור דמותו של האדם באמנות הריניסנס באיטליה ובאותן חטיבות גדולות , שינקו במישרין מאמנות זו , נדון בהשתלשלויות ההיסטוריות , לא נערוך אבחנה בין מוקדם למאוחר ולא נעמוד על טיבן וכיווניהן של התפתחויות בודדדות , ואף לא על ההבדלים הגדולים שבין איזורי אירופה השונים בתקופה זו אלא נצביע עליהם רק ברפרוף . ידוע היטב כי האמנות של גרמניה במאה ה 16 היתה שונה מיצירתה של איטליה בזמן זה וכי הציור הפלמי היה בעל אופי אחר מן הציור של ונציה , אך לצורך דיוננו זה נקבל את הריניסנס כחטיבה אחת ונעמוד רק על היסודות המשותפים לריבוי הגדול של זרמים , אסכולות ותפיסות , המאפיין עולם יצירה זה . השואל למעמדה הסגולי של דמות האדם באמנות הריניסנס , מגיע לתשובה , שיש בה משום פרדוקסליות . מן הידועות הוא כי באמנות הריניסנס איבדה דמותו של האדם את המקום הכמעט בלעדי , שנועד לה בימי הביניים . במאות ה 15 וה 16 עלו בעיות חדשות , שהתקופה הקודמת לא נתנה עליהן את דעתה , והן הפכו למוקד עניינם של האמנים ושל הציבור . לבעיות אלה אין לרוב זיקה מיידית לעיצוב דמותו של האדם והעיסוק האינטנסיבי ב...  To the book