פרק חמישי בית־הכנסת

מוסד בית הכנסת ומקומו כחיי העם אחד המוסדות הקובעים ביותר בחיי העם היהודי בכל תקופת בית שני ולאחריה בכל מקו מות יישוביהם היה בית הכנסת . בית הכנסת היווה לא רק מקום שבו התכנסו בני העיר או הכפר לעבודת האלוהים , אלא אף מקום שבו אף נתרכזו חיי הדת , התרבות והחברה . עובדה זו נובעת בראש וראשונה מדמותה של עבודת האלוהים שנתייחדה לבית הכנסת : התפילה בציבור והקריאה בתורה נערכו רק בנוכחות מיספר ניכר של אנשים מן הציבור , שאין התפילה בציבור או הקריאה בתורה נערכות אלא בהתכנסותם של לפחות עשרה אנשים . לא פחות מעובדות אלו יש להדגיש את דמותו הקבועה , המתמדת והתדירה של בית הכנסת . בית הכנסת לא היה מקום שהתכנסו בו בחגים ובימים מיוחדים בלבד , אלא מקום אשר באו אליו אנשים , נשים וטף מדי שבת בשבתו , ובהמשך הימים אף באו רבים יום יום ואף פעמיים—שלוש בכל יום . בשבתות שהו בו המתכנסים במשך שעות מיספר , התפללו , קראו בתורה והאזינו לדרשה שדרש החכם או אחד מן הציבור . בית הכנסת שימש אף כמקום כינוס של הציבור לצרכים תרבותיים ציבוריים , אם לצורכי מגבית ציבורית ואם לשם דיון בנושאים ציבוריים אחרים . במקום זה באו לשמוע לדב...  To the book